ממשל ופוליטיקה

קנדה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומונרכיה חוקתית. המשמעות היא שהמדינה מונהגת רשמית על ידי מלך (כיום המלך צ'ארלס השלישי של בריטניה), אך הממשל היומיומי מתנהל על ידי נבחרי ציבור. המלך מיוצג בקנדה על ידי המושל הכללי ברמה הפדרלית ועל ידי סגני מושלים בכל פרובינציה.

הכוח האמיתי נמצא בידי הפרלמנט הנבחר של קנדה, המורכב משני בתים: בית הנבחרים (House of Commons) והסנאט. בבית הנבחרים יושבים חברי פרלמנט נבחרים. מנהיג המפלגה שזוכה במספר הגדול ביותר של מושבים בבית הנבחרים הופך לראש הממשלה — ראש הרשות המבצעת. הסנאט הוא גוף ממונה הבוחן חקיקה ויכול להציע שינויים בחוקים.

בקנדה ישנן מספר מפלגות פוליטיות עיקריות. המפלגה הליברלית והמפלגה השמרנית (המכונה לעיתים קרובות הטורים) היו מאז ומתמיד שתי הכוחות השולטים בפוליטיקה הפדרלית הקנדית. המפלגה הדמוקרטית החדשה (NDP) נוטה שמאלה יותר ודוגלת בזכויות עובדים ובתוכניות חברתיות. הגוש הקוויבקואה מייצג בעיקר את האינטרסים של קוויבק. מפלגת הירוקים מתמקדת בסוגיות סביבתיות.

אחד הדברים החשובים ביותר שעל מהגרים חדשים לדעת הוא שברגע שתהפכו לאזרחים קנדיים, יש לכם את הזכות להצביע בבחירות פדרליות, פרובינציאליות ומוניציפליות. ההצבעה היא חלק מהותי מהדמוקרטיה הקנדית, והשתתפות אזרחית מעודדת. תושבים קבועים אינם יכולים להצביע בבחירות פדרליות, אך הדרך לאזרחות ולזכות ההצבעה ברת השגה.

לקנדה יש גם מערכת ממשל פדרלית, כלומר הסמכויות מחולקות בין הממשלה הפדרלית (הלאומית) לבין ממשלות הפרובינציות והטריטוריות. לפרובינציות סמכויות משמעותיות בתחומים כמו חינוך, בריאות ומיסים מסוימים. לכן תשימו לב שכללים ושירותים רבים — כמו כרטיסי בריאות, רישיונות נהיגה ומערכות חינוך — מנוהלים ברמה הפרובינציאלית.